“בדיקת לחץ הפוך” הוא המונח המקובל בקרב בעלי מקצוע לבדיקת מצבים של דליפות במנוע, או ליתר דיוק – בצילינדרים. בשונה מבדיקות לחץ אחרות, בבדיקה זו לא בודקים את גובה הלחץ הנוצר אלא את הפסד הלחץ, שמשמעותו – בכמה אחוזים נפל הלחץ? התוצאה מהווה פרמטר לקיומה של דליפה בצילינדרים. הבדיקה אמנם לא נותנת מידע אודות הגורם לתקלה (שסתומים, טבעות, אטם או חלק אחר) אך לפי התוצאות המתקבלות ניתן להסיק מהו.
מד הדליפה
מד הדליפה הוא המכשיר איתו ניתן למדוד לחץ הפוך במנוע באמצעות הכנסת אוויר בלחץ מבוקר לחלל הדחיסה. מבנה המכשיר מותאם לצורת המנוע וצינור הלחץ שבו מתחבר למדחס האוויר.
אופן הבדיקה
בטרם הבדיקה מסירים את המצתים במנוע, כך שסיבוב המנוע ייעשה ביתר קלות. בסיום הדחיסה מתבצעת הבדיקה, בעת סגירת השסתומים. בבדיקה מסובבים את גל הארכובה למצב שבו הבוכנות יהיו בנקודה עליונה מתה בעת בדיקת הצילינדר. את המכשיר מחברים למדחס אוויר מצד אחד ולקדח המצת מהצד השני (באמצעות מד הדליפה). האוויר נדחס לצילינדר בלחץ של 7 עד 9 בר. בחלק מהרכבים לחץ הפוך נחשב תקין (כגון רכבים מתוצרת גרמניה או יפן)
חשוב לוודא שהבוכנה לא יורדת מטה בעת לחץ האוויר, וניתן להכניס לצורך כך להילוך יחד עם לחיצת בלם.
אבחון תקלה
כפי שנכתב לעיל, ניתן לאבחן את מקור התקלה לפי סימנים שונים: במידה ותישמע יציאת אוויר מכיוון האגזוז ניתן יהיה להסיק שקיימת דליפה בשסתום הפליטה, אוויר שנשמע יוצא מהמצערת – כנראה שקיימת תקלה בשסתום יניקה, יציאת אוויר מכיוון הנשם מעידה על בעיה או בלאי בטבעות ואוויר שיוצא בצורת בועות מפקק המילוי של הרדיאטור מעיד על פגם באטם ראש המנוע. במידה והתגלתה דליפה קטנה בצילינדרים אך הלחץ שלהם נמוך, כנראה שתזמון השסתום אינו מדוייק.
בשילוב עם בדיקת לחץ רגילה – קומפרסיה, ניתן לאבחן בעיות במערכות אחרות ברכב.
לסיכום
בדיקת דליפות במנוע נעשית באמצעות מכשיר ייעודי לכך, המשתמש בטכניקה של “לחץ הפוך” המסייע באבחון ואיתור תקלות במנוע. יחד עם סימנים שונים ליציאת האוויר ברכב ניתן להסיק על שורש הבעיה ולטפל בה בהתאם.
